גם פרשת צו עוסקת בקורבנות, ובעיקר בהנחיות לכוהנים על פעולות ההקרבה של קורבנות שונים.
טקס המילואים של אהרון ובניו מסתיים ביום השמיני, עם הַקְרבת קורבנות, כאשר מברכים אהרון ומשה את כל העם, ונראה כבוד ה' אל כל העם.
נקבע בפרשה זו כי היולדת נחשבת טמאה, וצריכה להִיטָהֵר. בנוסף, בפרשה מסופר על מחלת הצָרָעַת, אשר איננה כה נפוצה בימינו ולכן אין היא מוּכֶּרֶת.
כאשר מבריא המצורע ממחלתו עליו לעבור טקס טַהֲרָה. ובנוסף, לפי פרשת מצורע גם הבית יכול להיות נגוע בצרעת הבית
הפרשה מתארת את הטקס של יום הכיפורים, שבו נכנס הכוהן הגדול למקום הקדוש ביותר במקדש - קודש הקודשים.
פרשת קדושים פותחת בציווי לבני ישראל: "קדושים תהיו כי קדוש אני"!
הפרשה מזכירה את המועדים הקדושים לישראל, ואת המצוות ששייכות לשבת ולכל חג.
פעם בשבע שנים על כל עובדי האדמה והחקלאים להפסיק את עבודת השדה, מתוך ידיעה והכרה שהאדמה שייכת לה'.
|
Supported by The Jewish Agency for Israel
