 |
 |
 |
|
נקבע בפרשה זו כי היולדת נחשבת טמאה, וצריכה להִיטָהֵר. יולדת שילדה בן נחשבת טמאה למשך שבעה ימים, אם ילדה בת - תֵיחָשֵב טמאה לתקופה של ארבעה-עשר ימים. אסור לה להיכנס למקדש ולגעת בדברים הנחשבים קודש, במשך 33 ימים – אם ילדה בן; ואם ילדה בת – 66 ימים. לאחר שחלף הזמן הזה תקריב היולדת קורבן חטָאת.
בפרשה מסופר על מחלת הצָרָעַת, אשר איננה כה נפוצה בימינו ולכן אין היא מוּכֶּרֶת. כאשר לָקָה אדם בצרעת היה עליו לבוא אל הכוהן, לקבל או הוראותיו של הכוהן, לצאת אל מחוץ למחנה ולהִיטַהֵר.
גם הבגד יכול "להידבק" בצרעת - צרעת הבגד - שאינה אלא נְגָעִים על הבגד עצמו. גם לעניין זה יש לפנות אל הכוהן, והוא יטפל בטהרה לפי הצורך: יורֶה על שְׂרֵיפַת הבגד, או על כיבוס במים של חֵלֶק שנחתך ממנו.
|
|
|
|
 |
|
Supported by The Jewish Agency for Israel
