אמר רבי הונא בשם רבי יוסי:
מאה ועשרים שנה היה מתרה הקב"ה בדור המבול שיעשו תשובה.
כיון שלא עשו תשובה אמר אלוהים לנח:
"עשה לך תבת עצי גופר" (בראשית, פרק ו' פסוק י"ד).
עמד נח ועשה תשובה ונטע ארזים,
והיו האנשים אומרים לו: ארזים אלו למה?
אמר להם: הקב"ה מבקש להביא מבול לעולם
ואמר לי לעשות תיבה כדי שאמלט בה אני וביתי.
והיו משחקין ממנו ומלעיגין בדבריו.
והיה נח משקה אותם ארזים והם גדלים,
והיו אומרים לו: מה אתה עושה?
ומשיב להם כפי שהשיב קודם, והיו מלעיגין עליו.
לסוף ימים קצצן והיה מנסרן והיו אומרים לו: מה אתה עושה?
ואומר להם אותם הדברים והיה מתרה בהם.
כיון שלא עשו תשובה,
מיד הביא עליהם מבול שנאמר: "וימח את כל היקום" (בראשית, פרק ז' פסוק כ"ג).