כולנו מכירים את שם המשפחה "כהן" שֶנָפוֹץ מאוד בעַם ישראל, ושורשיו העתיקים מגיעים עד הכהן הגדול הראשון - אהרן (אָחִיו של משה) מִשֵבֶט לֵוִי. בזמן המִשְכָּן, ולאחר מכן בזמן בית מקדש, היו הכוהנים אחראיים על עבודת הקוֹדֶש, וכן שימשו כמורֵי העָם.
שלושה דברים שכדאי לדעת על הכוהנים:

• הַכְּהוּנָה עוברת בִּירוּשָה מֵאָב לִבְנוֹ, כמו המלוּכָה. אולם, אם היה פְּגָם מסוים בכהן, למשל רְאִייָה פגומה - נִמְנַע ממנו להשתתף בעבודת הקודש. (זה, אגב, לא מונע בעד בנו לרשת ממנו את  הַכְּהוּנָה!)
• בימינו, ישנם כוהנים בעלי שמות משפחה שונים, כמו: כַּ"ץ (=כהן צדק) כַּהֲנָא, כָּהָאן, הכהן.
• בִּרְכַּת הכוהנים היא אחד התפקידים הבודדים שעדיין ממלאים הכוהנים בימינו. ברכה זו נאמרת בחזרה על תפילת העֲמִידָה, אל מול ארון הקוֹדֶש בבית הכנסת. לפנֵי הַבְּרָכָה חולצים הכוהנים את נעליהם, נוטלים ידיהם, וכולם מכסים ראשיהם בְּטַלִית ומברכים ".. לברך את עמו ישראל באהבה". לאחר מכן מַפְנים הכוהנים את פניהם המכוסות בטלית אל הקהל, פורשִׂים ידיהם בצורה סמלית אל הנוכחים (בשל כך  נקראת הברכה גם "נְשִׂיאַת כַּפַּיִים")   ואומרים את הפסוקים: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר  ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיְחֻנֶךָּ  יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".