דורי ונועה צפו יחד בטלוויזיה. הכתבה שצפו בה סיקרה את תצוגת האופנה האחרונה בפריז. "תראה איזה בגדים משונים הן לובשות", צחקה נועה וברקע נשמע קולה של הקריינית: "מעצב האופנה הידוע, ז'אן פול גוטייה, הנחשב לאורים ותומים של האופנה הפריזאית, טוען ש..."
דורי ונועה כבר לא הקשיבו להמשך הדברים. "אורים ותומים?" שאל דורי והסתכל בהפתעה אל נועה, "מה הקשר בין האורים והתומים לאופנה הפריזאית?"
"רגע", אמרה נועה, "האורים ותומים לא היו חלק מהלבוש של הכוהן הגדול?"
"נדמה לי..." אמר דורי בהיסוס, ושניהם העיפו מבט לכיוון המחשב ואז זה בזה...
מתפקעים מצחוק הם רצו לעבר המחשב. דורי התיישב ראשון ונועה נעמדה מאחוריו. בתוך כמה שניות הופיע על המסך הפסוק הזה:

"ידעתי", אמרה נועה בניצחון. "אני גם זוכרת שלמדנו שהאורים והתומים היו מעין אמצעי תקשורת בין ה' לעם ישראל, אבל מפסוקי התורה לא לגמרי ברור איך הם נראו ואיך השתמשו בהם. פרשנים שונים נתנו לכך הסברים שונים: יש הטוענים שאבני החושן שנשא הכוהן הגדול היו האורים והתומים, ואחרים אומרים שהיו אלו אביזרים נפרדים, כמו למשל פיסות קלף קטנטנות".
"עד כאן הכול טוב ויפה", סיכם דורי, "אבל מה הקשר של כל זה לתצוגת האופנה? לא ראיתי שם שום בגד שאפילו מזכיר את החושן". "ברור", אמרה נועה, "היה לי ברור שהם לא התכוונו לאורים והתומים של אהרון הכוהן. אני משערת שזה ביטוי כלשהו, השאלה היא איזה?" בעוד הם מדברים הקליד דורי משהו במקלדת, והתשובה לא איחרה להופיע:

"ה-ב-נ-ת-י!!!" אמר דורי, "המעצב הצרפתי הזה, גוטייה, נחשב כנראה למומחה בענייני אופנה, או במילים אחרות: אלוף! תותח!" "נכון", אמרה נועה וחייכה, "אבל אפילו אתה תודֶה שהביטוי אורים ותומים מתאים יותר לתצוגת אופנה יוקרתית מ'תותח'...."