בזמן שבית המקדש היה קיים, היו בני משפחת אבטינס (אחת ממשפחות הכוהנים), אחראים על הכנת הקטורת למזבח, רק הם ידעו את המתכון הסודי להכנתה.
המדרש מספר עליהם את הסיפור הבא:

תנו רבנן:
בית אבטינס היו בקיאים במעשה הקטורת ולא רצו ללמד.
שלחו חכמים והביאו אומנים מאלכסנדריה של מצרים,
והיו יודעין לפטם כמותם ולא היו יודעין להעלות עשן כמותן.
של הללו מתמר ועולה כמקל, של הללו מפציע לכאן ולכאן.
שלחו אותם והחזירו את בית אבטינס והכפילו להם שכרם.
אמרו להם חכמים: מה ראיתם שלא ללמד?
אמרו: יודעים היו של בית אבא שבית (מקדש) זה עתיד ליחרב,
אמרו: שמא ילמד אדם שאינו מהוגן, וילך ויעבוד עבודה זרה בכך.
ועל דבר זה מזכירים אותם לשבח – 
מעולם לא יצאת כלה מבושמת מבתיהם,
וכשנושאים אשה ממקום אחר מתנים עמה שלא תתבשם,
שלא יאמרו: ממעשה הקטורת מתבשמים.