אנו מכירים את הביטוי "לְהַחְטִיא את המטרה", שמשמעו "לפַסְפֵס", לסטות מהמטרה. כך גם מי שחוטא - סוֹטֶה מדרך הישר באותו רגע, עוזב את הדרך הנכונה, ולא מקיים את מצווֹת האֵל, שהרי הַחֵטְא הוא עבֵירה על אחת המצווֹת שבתורה. המקרא מְשוּפָּע בסיפורים על חֲטָאִים, עוֹנָשִים ותיקון החטא.

שלושה דברים שכדאי לדעת על חֲטָאִים:

• החֵטְא ניתָן לתיקון; בֶּעָבָר נעשָׂה התיקון על ידי הבאת קורבן אל בית המקדש, ובימינו - על ידי בקשה שבלב לחזור בתשובה. כך לגבי חֲטָאִים שבין אדם לאלוהים. אולם, כאשר מדובר בחטא שבין אדם לחברו (כמו, למשל, הַעְלָבַת אדם אחר), צריך האדם, ראשית, לבקש את סליחתו של האדם הנפגע, ורק אז יִפְנֶה אל אלוהים ויִתְוַודֶה על מעשיו.
• מהו החטא הראשון בתולדות האדם, על פי המקרא? חטאם של אדם וחווה בגן עדן, אשר אכלו מפרי עץ הדעת לאחר שקיבלו הוראה מפורשת שלא לאכול ממנו! העונש היה גירוש מגן עדן.
• ישנה הבחנה בין שני סוגים של חטא: חטא שנעשה בִּשְגָגָה, בטעות, כמו פגיעה בגופו של אדם ללא כוונה, או חטא שנעשה בזָדוֹן, בכוונה תחילה, למשל, פגיעה באדם מתוך כוונה.
  חשוב להדגיש כי אדם אחראי גם על מעשה שנעשה בשגגה.