מידות האדם - פרשת בהר סיני

גלים

הוגנות

ר' יְהוּדָה אוֹמֵר:
לֹא יִתְלֶה אָדָם אֶת עֵינָיו וְיֹאמַר לְסוֹחֵר "כַּמָּה עוֹלֵה חֵפֶץ זֶה",
אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִקְנוֹת אֶת הַחֵפֶץ.

תוספתא מסכת בבא מציעא, פרק ג הלכה כ"ה



	שאלות למחשבה: מדוע ההתנהגות המוזכרת במדרש יכולה להיחשב "הונאה" (הטעיה, רמייה)? המדרש עוסק ב"הונאת דברים" – כלומר הטעיה הקשורה רק בדיבור. מובן שאסורה גם "הונאת ממון" – הטעיה הגורמת להפסד כספי. לדעתכם, האם שני הדברים חמורים באותה מידה? מדוע?

על אודות האתר

בסיוע הסוכנות היהודית לארץ ישראל

Supported by The Jewish Agency for Israel

החיפוש באתר זה הוא בשיתוף