אדם ואלוהים בפרשת השבוע - פרשת בחוקתי

צילי: רש"י שם לב לבעיה בפסוק הראשון של הפרשה שלנו: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". גילי, האם את יכולה למצוא את הקושי בפסוק?

גילי: אני לא רואה כאן שום קושי. זהו דווקא פסוק פשוט המורה לקיים את כל המצוות!

רש"י: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" – יָכֹל זֶה קִיּוּם הַמִּצְווֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ" הֲרֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת אָמוּר! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" – שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה עַל מְנַת לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם.

גילי: עכשיו אני מבינה! לכאורה יש כפילות בפסוק, נאמר "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" ואז שוב "וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ". רש"י, שחשב שבתורה לא יכולות להיות מילים "מיותרות", פירש שיש כאן למעשה שני ציוויים שונים: כוונתו של הציווי הראשון אינה להורות על קיום המצוות אלא להורות לנו שנהיה "עמלים בתורה", ורק הציווי השני הוא על קיום המצוות. אבל רגע, אני בעצם לא כל כך מבינה: מה זה "עמלים בתורה"?!...

משימות והודעות