משה ודוד
מַדּוּעַ נִבְחֲרוּ מֹשֶׁה וְדָוִד לִהְיוֹת מַנְהִיגִים? כְּשֶׁהָיָה דָּוִד רוֹעֶה צֹאן הָיָה כּוֹלֵא אֶת הַצֹּאן אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ. הָיָה מוֹצִיא הַקְּטַנִּים וּמַאֲכִילָם רָאשֵׁי עֲשָׂבִים שֶׁהֵם רַכִּים בְּיוֹתֵר, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא הַזְּקֵנִים וּמַאֲכִילָם אֶמְצָעִים שֶׁל עֲשָׂבִים שֶׁהֵם רַכִּים בְּמִקְצָת וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא הַבַּחוּרִים וּמַאֲכִילָם עִקָּרָם שֶׁל עֲשָׂבִים שֶׁהֵם קָשִׁים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִרְעוֹת אֶת הַצֹּאן אִישׁ לְפִי כֹּחוֹ, יָבוֹא וְיִרְעֶה אֶת צֹאנִי -- אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁהָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רוֹעֵה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי וְרָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם עֵשֶׂב עִם מַיִם. עָמַד שָׁם הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת וּכְשֶׁהִגִּיעַ מֹשֶׁה אֵלָיו אָמַר לוֹ: "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי הַצָּמָא -- וַדַּאי עָיֵף אַתָּה". הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וְדָם כָּךְ -- חַיֵּךָ, אַתָּה תִּרְעֶה אֶת צֹאנִי יִשְׂרָאֵל.
על פי שמות רבה ב'
|
|