"בכל פעם שאני מגיע לירושלים", סיפר מַרְק, המורה לאמנות, "המזל מאיר לי פנים. בחול המועד פסח, למשל, רציתי לבקר בכותל המערבי ובלי לדעת תכננתי את הביקור ליום שמתקיימת בו ברכת הכוהנים הגדולה. רק אחר כך נודע לי שזהו טקס שמתקיים רק פעמים בשנה, בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח. לא היה לי שום סיכוי להגיע בזמן, אבל ברגע האחרון חבר הציע לי לנסוע אִתו עד ירושלים.
זו הייתה חוויה בלתי רגילה. כל הכוהנים כיסו את ראשיהם בטליתותיהם, הסתובבו אל הקהל וברכו את כל אלפי המתפללים שהגיעו במיוחד מכל רחבי הארץ והעולם. טיילתי בהרבה מקומות יפים בעולם, אבל התרגשות כזאת עוד לא חוויתי".
"אני עדיין לא מבינה, איך מזל יכול להאיר פנים?" שאלה טליה.
"אחרי שיעור 'פרשנים ומפרשים' אסביר לכם הכול, וגם אראה לכם תצלומים מהטיול שלי", אמר מרק.
תומר וטליה פסעו לחדר המחשבים בחוסר רצון. המורה יעל הקלידה למענם את הסיסמה וכשהתפוגג הערפל, מצאו עצמם תומר וטליה בכרם ענבים. לצִדם עמד רש"י ובדק את אשכולות הענבים.
"שלום לכם", קרא אליהם רש"י בשמחה, "השנה מזג האוויר מאיר לנו פנים, והיין שלנו יהיה משובח במיוחד".
תומר וטליה הביטו זה בזו בפליאה.
"הגעתם בדיוק בזמן", אמר רש"י, בימים אלו אני מפרש את הברכה שמברכים הכוהנים את ישראל. אתם בוודאי מכירים אותה:
'יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ,
 יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם'. (במדבר, פרק ו' פסוק כ"ה)"
"כן", אמרו תומר וטליה, "אנחנו שומעים אותה בבית הכנסת וגם בברכת הילדים בבית בערב שבת".
"ומה לדעתכם הכוונה במילים: 'יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'?" שאל רש"י.
"אני חושבת שבדרך כלל אור מביא אִתו שמחה..." אמרה טליה.
 "ושמחה", הוסיף תומר, "זה דבר טוב. אז אם ה' מראה למישהו פנים מאירות – סימן שהוא רוצה בטובתו".
"יפה", אמר רש"י, "זה די דומה למה שאני פירשתי".
כשחזרו השניים לשבת בכיתה מול המחשב, הופיע על המסך פירושו של רש"י:

"תראי", אמר תומר, "רש"י מסביר שפנים מאירות הן פנים צוחקות".

בדיוק באותו הרגע נכנס מרק, המורה לאמנות, לכיתת המחשבים, וטליה קפצה לעברו בשמחה.
"הסתכל", אמרה טליה למרק והצביעה על המסך, "עכשיו אני מבינה למה התכוונת כשאמרת שהמזל האיר לך פנים. התכוונת לומר שהמזל 'קיבל אותך יפה', כלומר שקרה לך משהו טוב, משהו שרצית בו".
 "נכון..." אמר מרק שלא בדיוק הבין מה קורה בחדר.
"לכך כנראה התכוון גם רש"י", המשיך אותה תומר, "וזאת גם כוונת הברכה בתורה – הכוהנים מברכים את האדם שה' יהיה טוב אליו ויעזור לו להצליח".
"שמתם לב שאומרים שהמזל מאיר פנים, שמזג האוויר מאיר פנים, וגם ה' יכול להאיר פנים, אבל בעצם לכל אלו – למזל, למזג האוויר ולה' – אין ממש 'פנים' ", גילתה טליה.
"יפה מאוד", אמרה המורה יעל. "אתם בוודאי יודעים שהכוהנים מברכים את ברכת הכוהנים בבית הכנסת בכל תפילת מוסף, כלומר בשבתות ובימים מיוחדים, ובמקומות רבים נוהגים הכוהנים לברך את המתפללים גם בכל בוקר, בתפילת שחרית".
"מעניין מאוד", אמר מרק, "אגב, מותר גם למורים להשתתף בשיעור הזה?"
"מצטערים, השיעור של היום הסתיים", אמרה טליה, "עכשיו אנחנו מוכנים לשמוע עוד סיפורים על טיולים בעולם ולראות תצלומים".
"אני מקווה שהיום המחשב יאיר לנו פנים", אמר מרק, "ונצליח להעלות את התצלומים מן המצלמה שלי אל המסך..."