כשיצא נֹחַ מן התיבה וראה את העולם חרֵב, התחיל לבכות ואמר: "ריבונו של עולם, נקראתָ 'רָחוּם', ולכן הייתָ צריך לרחם על בּריוֹתיךָ!"
השיב לו הקב"ה: "רועה שוטה, עכשיו אתה אומר כך? למה לא אמרת כך בשעה שאמרתי לך שאני עומד להביא מבול על הארץ וציוויתי עליך לבנות את התיבה? בדבריי אלו ניסיתי לעכב אותך, אמרתי לך אותם בכדי שתבקש רחמים על העולם.
אבל אתה, כאשר שמעת שתינצל בתיבה, לא עלה על לִבּך לבקש רחמים על יישוב העולם! עשית את התיבה וניצלת, וכעת לאחר שאבד העולם אתה פותח את פיך להגיד לפניי בקשות ותחנונים?"
(על פי השמטות הזוהר, דף רנ"ד ע"ב)