 |
 |


חוק המלך

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁעָבְרוּ עַל דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ: הָאֶחָד אָדָם פָּשׁוּט, וְהַשֵּׁנִי מֵחֲצַר אַרְמוֹן הַמְּלוּכָה. רָאָה הַמֶּלֶךְ שֶׁשְּׁנֵיהֶם חָטְאוּ אֶת אוֹתוֹ הַחֵטְא, סָלַח לָאָדָם הַפָּשׁוּט, וְהֶעֱמִיד לַדִּין אֶת הַשֵּׁנִי. אָמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָאַרְמוֹן: שְׁנֵיהֶם חָטְאוּ חֵטְא אֶחָד, אַךְ לָאָדָם הַפָּשׁוּט סָלַחְתָּ, וְאִלּוּ אֶת אִישׁ הָאַרְמוֹן הֶעֱמַדְתָּ לַדִּין, מַדּוּעַ? אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: לָאָדָם הַפָּשׁוּט סָלַחְתִּי, שֶׁכֵּן אֵינוֹ מַכִּיר אֶת חֻקֵּי הַמַּלְכוּת, וְלָכֵן עָבַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן. אֲבָל בֶּן הָאַרְמוֹן בְּכָל יוֹם הוּא אִתִּי, וְיוֹדֵעַ מָהֵם חֻקֵּי הַמַּלְכוּת, וְיוֹדֵעַ לְכָל חוֹטֵא אֵיזֶה עֹנֶשׁ נִגְזָר עָלָיו – וְלָכֵן מַגִּיעַ לוֹ עֹנֶשׁ.
עַל פִּי מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (מַהֲדוּרַת בּוּבֶר) פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא, סִימָן י"א
|
|
 |
| |
|
 |



|
 |
 |
|