כַּלְבַּא שָׂבוּעַ  הָיָה אֶחָד מהָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים בִּירוּשָׁלַיִם,
עֲקִיבָא הָיָה רוֹעֵה צֹאנוֹ.
רָאֲתָה רָחֵל בִּתּוֹ שֶׁל כַּלְבַּא שָׁבוּעַ שֶׁעֲקִיבָא צָנוּעַ וּמְעֻלֶּה אָמְרָה לוֹ:
אִנָּשֵׂא לְךָ אֵם תֵּלֵךְ לִלְמֹד תּוֹרָה.
עָנָה לָהּ ר' עֲקִיבָא: הֵן.
שָׁמַע כַּלְבַּא שָׁבוּעַ שֶׁבִּתּוֹ נִשֵּׂאת לְאִישׁ שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרָה וְגֵרֵשׁ אוֹתָהּ מִבֵּיתוֹ.
הָיוּ רָחֵל ור' עֲקִיבָא עֲנִיִּים וּמָקוֹם לָדוּר בּוֹ לֹא הָיָה לָהֶם.
יְשֵׁנִים הָיוּ בְּמַתְבֵּן  וְהָיָה רַבֵּי עֲקִיבָא מְלַקֵּט  הַתֶּבֶן מִתּוֹךְ שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְאוֹמֵר לָהּ:
אִלְמָלֵי הָיָה בְּיָדִי הָיִיתִי נוֹתֵן לָךְ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב.
אָמְרָה לוֹ: לֵךְ וְלָמַד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.
לְסוֹף שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה  שָׁנָה
חָזַר לְבֵיתוֹ וְעִמּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף תַּלְמִידִים.
יָצְאָה רָחֵל לִקְרָאתוֹ, דְּחָפוּהָ תַּלְמִידָיו.
אָמַר לָהֶם הַנִּיחוּהָ שֶׁלִּי שֶׁלָּכֶם - שֶׁלָּהּ הוּא.
וְעָשָׂה לָהּ עִיר שֶׁל זָהָב.

עַל פִּי תַּלְמוּד בָּבְלִי מַסֶּכֶת  כְּתֻבּוֹת, ס"ב-ס"ג