שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם רָבוּ בֵּינֵיהֶם.
הָלַךְ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, יָשַׁב אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר לוֹ:
"רְאֵה חֲבֵרְךָ מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה! קוֹרֵעַ אֶת בְּגָדָיו,
וְחוֹנֵק אֶת עַצְמוֹ וְאוֹמֵר
"אֵיךְ אֶשָּׂא עֵינַי וְאֶרְאֶה אֶת חֲבֵרִי?
מִתְבַּיֵּשׁ אֲנִי בְּעַצְמִי, הֲרֵי אֲנִי הָיִיתִי לֹא בְּסֵדֶר!'".
וְכָךְ יָשַׁב אֶצְלוֹ אַהֲרֹן עַד שֶׁהִפְסִיק לִכְעֹס.
וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ אֶל חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ:
"רְאֵה חֲבֵרְךָ מַהוּ עוֹשֶׂה! קוֹרֵעַ בְּגָדָיו
וְחוֹנֵק אֶת עַצְמוֹ וְאוֹמֵר
"אֵיךְ אֶשָּׂא עֵינַי וְאֶרְאֶה אֶת חֲבֵרִי?
מִתְבַּיֵּשׁ אֲנִי, הֲרֵי אֲנִי הָיִיתִי לֹא בְּסֵדֶר!'".
וְכָךְ יָשַׁב אַהֲרֹן אֵצֶל הַשֵּׁנִי עַד שֶׁגַּם
הוּא הִפְסִיק לִכְעֹס.
וּכְשֶׁנִּפְגְּשׁוּ הַשְּׁנַיִם, מִיָּד, מִבְּלִי לוֹמַר
מִלָּה נָשְׁקוּ זֶה לָזֶה וְהִשְׁלִימוּ בֵּינֵיהֶם.