| ירושלים
במקורות מצריים עתיקים
ירושלים נזכרת בפעם הראשונה בכתובת מצרית עתיקה על שבר של חרס.
השם שהיה כתוב עליו הוא 'אושאמם' או 'אושלמם', והארכאולוגים
סבורים שהכוונה הייתה לירושלים. מלבד זה נמצאו בתל עמרנה שבמצריים
מכתבים בכתב היתדות שנכתבו לפני כ-3,400 שנה ובהם מכתבים ששלח
מושל ירושלים אל מלך מצריים.
צילום של אחד ממכתבי תל עמרנה
ירושלים בתקופת האבות
במקורות היהודיים מוזכרת ירושלים בפעם הראשונה בקשר לאברהם אבינו.
אז קראו לעיר שלם. במקום זה נפגשו מלכי צדק מלך שלם עם אברהם
בירושלים נמצא הר המוריה.
במקום הזה עקד אברהם את יצחק וזוהי
אחת הסיבות שבגללן האזור מקודש לבני הדת היהודית והמוסלמית.
כיום הר המוריה נקרא הר הבית. המוסמלים בנו במקום את מסגד כיפת
הסלע מעל לסלע שעל-פי אמונתם היה מקום העקדה.
עקידת
יצחק בציור של רמברנט
ירושלים הכנענית
כשחזרו שבטי ישראל אל ארץ כנען ממצריים, הייתה הארץ מיושבת בשבעת
עמי כנען. באזור ירושלים חי העם היבוסי החזק.
בימי יהושע בן נון ניסו בני ישראל לכבוש את ירושלים ולא הצליחו.
במשך תקופת מה הייתה ירושלים מובלעת
יבוסית בתוך שטח ישראלי. ירושלים הייתה על הגבול שבין הנחלות
של שני שבטים: בנימין בצפון ויהודה בדרום.
בראשית תקופת השופטים כבשו בני יהודה את העיר אבל לא התיישבו
בה. כך, ירושלים הייתה לעיר יהודית רק בתקופת דוד המלך.
|