| דוד
ושלמה
ירושלים הייתה לעיר הבירה של עם ישראל רק לאחר שדוד המלך כבש
אותה, בערך בשנת 1000 לפני הספירה.
דוד העביר לירושלים את ארון הברית ובכך הפך אותה למרכז הרוחני
של עם ישראל, אבל את בית המקדש זכה להקים רק בנו, שלמה. דוד
קנה מארוונה היבוסי את המקום שבו בנה שלמה כעבור שנים את בית
המקדש. מקום זה מזוהה על פי המסורת כמקום עקדת יצחק.
בתקופתם של דוד ושלמה התבססה ירושלים באזור הר הבית של ימינו
ודרומה ממנו, באזור שנקרא עיר דוד. עיר דוד הייתה נמוכה מהר
המוריה והיה צריך להעפיל (לעלות) ממנה אל בית המקדש שעל ההר.
לכן נקרא המקום שבו העפילו להר 'העופל'.
שלמה בנה בית מקדש מפואר על הר המוריה. המונים עלו לרגל לירושלים
שלוש פעמים בשנה בשלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. ירושלים
נעשתה המרכז של מדינת יהודה ומרכז הסחר עם עמי האזור.
דגם של ירושלים בימי דוד המלך.
התפלגות הממלכה
ירושלים הייתה בתפארתה רק במשך שני דורות. בתקופת רחבעם, בנו
של שלמה, היה קרע בעם. הממלכה התפלגה לשניים: ליהודה ולישראל.
רוב השבטים עזבו את רחבעם, מלך יהודה, והלכו אחרי ירבעם, מלך
ישראל. ירושלים המשיכה להיות בירתה של ממלכת יהודה.
חלק ממלכי יהודה ששלטו אחרי רחבעם השקיעו מאמצים רבים כדי לחזק
ולתחזק אותה.
עוזיהו בנה מגדלים וחיזק את ביצורי העיר.
המלך חזקיהו הקים מפעל מים להזרמת מי הגיחון אל תוך העיר.
סוף ימי בית ראשון
ממלכות שונות עלו והתחזקו באזור ארץ ישראל. מצריים ואשור ובבל
סיכנו במשך שנים את קיומה של ממלכת יהודה.
בשנת 589 לפני הספירה עלו הבבלים על העיר ירושלים, כבשו את העיר,
שבו את המלך יהויקים והמליכו במקומו של צדקיהו.
כעבור שלוש שנים, בחודש אב בשנת 586 לפני הספירה הטיל צבא בבל
מצור על ירושלים והרס את בית המקדש הראשון ואת העיר כולה. רבים
מתושביה הוגלו לבבל.
חורבן בית המקדש הראשון
|
